מכל הפסטיבלים ואירועי התרבות הבאים עלינו לטובה בימי החגים, בסתיו לפני החורף, עניין אותי במיוחד פסטיבל סינמטב לקשישים, פסטיבל אשר יציג סרטים העוסקים בגיל השלישי, פסטיבל קשישים. כמו כן בכניסה לסימנטק,בבואך לפסטיבל, תוצג תערוכה של עבודות אומנות, אשר יצרו קשישים. האירוע נעשה במסגרת חודש הקשיש הבינלאומי ואותו מארגנים עמותת מטב. מטרת הפסטיבל , היא לעודד אנשים שנמצאים בקבוצת הגילאים הללו, ליצור אומנות ולעשות קצתרבות.
בתקופה הזו של החגים וחילופי העונות, יש נטייה לסיכומים, להביט אחורה, לבחון, לשאול מה הספקנו ומה הצלחנו לסיים, ברוב המקרים אנו מחמירים עם עצמינו ומאחלים שיהיה טוב יותר ואז באופן טבעי אנחנו מתכננים תוכניות לעתיד וגל של אופטימיות שוטף את חופי מחשבותינו.
טבע האדם מורכב מכל מיני גורמים ואחד מהם הוא "ההתחדשות" יש לנו צורך להתחדש, כמו הטבע ולכן עונות השנה וכד'.
ראלף ואלדו אמרסון, הוגה דיעות אמריקני כתב במסה-מעגלים:"המפתח לכל אדם הוא מחשבתו.גם אם הוא חסון ומתגרה, מציית הוא להגה הרעיון אשר לפיו מסווגות אצלו כל העובדות. ולהשתנות יוכל רק אם יראו לו רעיון חדש אשר יכריע את שלו." בהמשך המסה מתאר אמרסון את החיים כמעגלים כמו אותם מעגלים של קליעה למטרה. אני אקח את המשפט הנ"ל ואוסיף עליו, שבמקום לחכות שמשהו יקרה וישנה את הדיעה שלך שתשנה אותך ותחדש אותך, אפשר פשוט לקום בבוקר וליזום דברים, לחפש דיעות חדשות, להמציא רעיונות חדשים ולגלות את עצמך במובן מסויים.
המגבלות הפיזיות עם השנים לא הופכים את העניין ליותר קל, אבל יהיו פילוסופים ופסיכולוגים שיגידו שהמחשבה, משפיעה על הביולגיה ועל המצב הבריאותי שלנו ולא להפך.
כשאנחנו נהייים זקנים יותר מבחינה כרונולוגית, ההתחדשות, מתממסת, אנחנו הופכים לעייפים יותר, עצלים יותר ולא רק השערות נושרות והשרירים מתנוונים, אלא גם המחשבות ורוח היצירה בפרט.
אנחנו לא מזדקנים אם השנים,אלא, אנחנו מכירים את עצמנו טוב יתר והופכים למודעים וחכמים יותר.
הגיל אינננו מהווה פקטור, אלא העשייה, המחשבה והרצון שלנו להתקדם.
להתקע באותו מקום, באותה מחשבה, באותה עשייה, אלו הדברים שעושים אותנו זקנים ולא הגיל הכרונולוגי שלנו.
לפני סיום, משהו קטן, אישי שלי.כשהייתי קטן נהגתי לשמוע ברשת ג' את תוכניתו של טוני פיין בהגשתה של שוש עטרי ז"ל-"חדש חדיש ומחודש" המוזיקה שנוגנה הייתה החדשה ביותר בעולם, אבל לפעמים ניגנו שירים מחודשים ולפעמים היו פינות שהזכירו שירים מהעבר.כל השירים הללו נמצאים במעגל החיים שלי , של המאזינים ושל היוצרים אותם. נעים להתרפק על העבר, מעניין לבחון אותו, מסקרן לדעת מה יקרה בעתיד, אבל ההוה, אותו אנו חיים.ליצור, לחשוב ולהתקדם מרגע לרגע, זה העניין.
ועכשיו, לסיום, לפעמים נדמה כי, כל החברה שלנו תקועה במקום ויהיו היסטוריונים שינתחו את המגמה הזאת, מההיבט המעגלי של ההיסטוריה ושאוטוטו הכל יתחיל להשתנות ודברים יתחילו לזוז. מכיוון שאנו חיים בעולם אינדיווידואלי, כל אחד מאיתנו יכול לשנות את הלך הרוח ולא להזדקן, לא להתקע.לחפש דברים חדשים, להתרגש מהם,לחשוב, להתקדם. לעשות קצתרבות.
א.כ
