אתמול היו הבחירות לראשות האימפריה,
היום לראשות הכפר ומחר לראשות המדינה. כולם מאמינים שדרוש מנהיג בכל התחומים,
מישהו שיוביל אותנו לעתיד טוב יותר. אני מאמין כי מנהיג לא צריך להוביל. הוא צריך
פשוט לעשות את מה שאף אחד לא עושה. מנהיג אינו תחליף לחשיבה, מנהיג הוא עובד
ציבור, הציבור הוא
הבוס. ואנחנו לצורך העניין ציבור שוחרי התרבות
קשה למצוא תחום שמזניחות רוב העיריות
כמו התרבות. רוב ראשי העיר רוצים שקט, ואמנים ויוצרים הם אנשים רועשים, והם משחקים
בכדור בגנים ציבוריים ומפריעים לשכנים בין שתיים לארבע בציורי גועש ובמערכות תופים.
למי שחושב שתל אביב היא העיר היחידה
המאפשרת תרבות, הזכיר רועי צ'יקי ארד בקול קורא לבחירות בתל-אביב כי תקציב התרבות
מגיע למספר אמנים בודדים שמיישרים קו עם כדורי שינה, כמו שיפוץ הבימה ומימון מכספי
המסים ל"מרי לו". אפילו מתחם האמנים המתוכנן בשכונת שפירא הולך להיות משכנם
של מנכ"לי תיאטראות מתים או משרדי פרסום ולהשקיף מלמעלה, כמו ביפו, על עובדים
זרים, על נרקומנים ועל סטודנטים תפרנים לאמנות.
אבל לתל אביב יש מזל, כי יש לה אחוז
גדול של אמנים ויוצרים. בפריפריה (אוף תל-אביב) נידונים אנשים להצגות בלתי פוסקות
של ועדי עובדים, לבית קולנוע וחצי במקרה הטוב ולהופעות עם סאונד של מתנ"ס.
האמנות, שמשמעה מבחינתי יצירה וחופש
ולאו דווקא הדהוד אמנים מתים, נמצאת כמעט רק בתל-אביב וקצת בירושלים. אפילו בעירי
רמת גן, שיש בה מוסדות תרבות רבים, אין באמת תרבות. כי עם כל הכבוד לפסי ייצור
למחזות זמר, למוזיאונים שיכולים להיות מוצג במוזיאון ולספארי, זה פשוט לא מספיק. ראשי
ערינו ומנהיגינו רוצים לשעמם אותנו למוות.
כמה מקוראי ומכתבי קצתרבות הציעו כמה
דרכים לשיפור האמנות והתרבות במקומותיהם. א"ב דן, מוזיקאי, אושיה וקצת צאלה
כץ, הציע להחליף את הפוסטרים בספריות ובבתי הספר בציורים שיירכשו מהאמנים. רעות בנק, מפיקת קצתרבות וכתבת, הציעה לארגן
הופעות שייתנו במה לאמנים הלא מוכרים (במקום עוד שרית חדד), ואליסה טרומן, כתבת
קצתרבות, הציעה להוסיף שיעורי אמנות במערכות החינוך ועידוד יצירה והפקות בתיכונים.
ושועי רז, כתב קצתרבות ודוקטורנט לפילוסופיה יהודית, התעלה מעל כולם והציע למנות
ראש עיר אמן ומיד התחרט, כי למרות שיש כמה אמנים נחמדים, נראה לי שואגנר ופאונד
מאוד תומכים בבנייה לגובה.
השבוע בקצתרבות אנחנו לא מציעים לכם
לבחור במנהיג אלא ביצירה. אנשים שמחפשים גיבורים יכולים לראות או לקרוא בפעם המיליארד את ג'יימס בונד (בונד ישן חדש),
אנשים שמחפשים ריגושים יכולים ליהנות מטריה טורונן (הוריקן טריה), ולאנשים פואטיים
שועי רז מציע לשוב לחזי לסקלי במשל ללא נמשל (החולדות וחזי לסקלי)
קצתרבות, מגזין תרבות עם בחירה חופשית
ד.ק
